מאגרים ואוספים

ההגליה מממלכת יהודה לבבל

היהודים הראשונים שהתיישבו בבבל הגיעו לשם בכפייה. כ- 40,000 יהודים נעקרו מבתיהם שבממלכת יהודה, ונאלצו לגלות בעקבות נבוכדנאצר השני, מלך בבל (605-562 לפסה”נ) אל ממלכתו. אחרי מות המלך שוחררו היהודים מעבדותם ובימיו של כורש מלך פרס הם הורשו לשוב לארץ ישראל. חלקם אכן חזרו בשיבת ציון ובנו את בית המקדש השני, אך אולצו לגלות שוב על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, אחרי חורבן בית המקדש.

 

החיים בגולה

במאות שלאחר מכן, יהדות בבל קלטה סבבים חדשים של פליטים יהודים מארצות רחוקות, ויצרה למעשה בית לאומי חדש ליהדות העולם. בין פרקי השלווה והדו-קיום, הקהילה נאלצה גם לסבול תדיר תקופות של רדיפות קשות על ידי השליטים, לרבות המונגולים, הערבים, הפרסים העות’מאנים.

 

התלמוד הבבלי וספרות הגאונים

יהודי בבל היו שומרי התורה במאה החמישית לפנה”ס. בתקופת התלמוד הם הקימו את ישיבות סורא, נהרדעא ופומבדיתא, שהעומדים בראשן נחשבו לבעלי סמכא בענייני דת בעולם היהודי. רבנים אלה ערכו את התלמוד הבבלי, החיבור הרוחני של היהדות, וחיברו את ספרות הגאונים שפירשה את התנ”ך והתלמוד. הישיבות בבבל הנחו את יהודי התפוצות בענייני דת וחוק, ובמשך למעלה מאלף שנה, הייתה יהדות בבל למנהיגת הקהילות בתפוצות.

 

הקהילות היהודיות ברחבי בבל ופעילותן

אף שהייתה קהילה קטנה שמספרה לא עלה על 150,000 נפש במהלך מאות בשנים, היא התפתחה באזורים שונים בבבל. יהודי כורדיסתאן, שחיו באזורים הכפריים ההרריים בצפון, נמצאו על נתיב סחר בינלאומי במאות ה-16 וה-17, ובאזור קם מרכז חשוב ללימוד תורני. במשך הזמן הם פיתחו מסורות אתניות ייחודיות, וגם לבוש ובישול משלהם. יהודי בצרה, מוצא עיראק אל המפרץ הפרסי, קיימו קשרים הדוקים עם העולם הערבי החיצון ועם מרכזי הסחר במזרח הרחוק. ברחבי בבל, שמרה הקהילה היהודית על קברות הקדושים העתיקים, והעבירה אחריות זו מדור לדור.

 

בגדאד במאות ה-19 וה-20

בבגדאד במאה ה-19, היוו היהודים שליש מאוכלוסיית העיר והחזיקו את רוב המסחר בידם, עד כי המסחר בעיר שבת בימי שבת ומועד. היחלשותו של השלטון בעיראק, חוקים מגבילים ורדיפות בסוף תקופת הגאונים (1038-589) גרמו לירידה בגדולתה של יהדות בבל. גדולה זו שוקמה רק במאות ה-19 וה-20, עם הקמת מוסדות חינוך תורניים ציבוריים ובתי ספר קהילתיים מודרניים. המקצועות המסורתיים הוחלפו במסחר בינלאומי ובמקצועות מודרניים. יהודי בבל הציבו אמות מידה חדשות בעסקים ובבנקאות, תחומים בהם בלטו ברמות המקומית והבינלאומית כאחד, ופתחו נתיבי מסחר להודו, סין, הונג קונג, בורמה ואוסטרליה ממזרח, ולאנגליה ויבשת אירופה ממערב.

 

הפרהוד

בשעה שמלחמת העולם השנייה השתוללה באירופה ושישה מיליון מיהודי אירופה נרצחו בשואה, גברה המתיחות, ועברה לרחובותיה ולסמטאותיה של בגדאד ומעבר לה. הקץ של הקהילה היהודית בעיראק התקרב. בשנת 1941 אירע הפרהוד, הפרעות ביהודי בגדאד, ששאבו את השראתם מהמאורעות באירופה.

 

העלייה הבלתי לגאלית ו"מבצע עזרא ונחמיה"

בסוף שנות הארבעים סבלו יהודי בבל מרדיפות קשות על ידי שלטונות עיראק שגרמו לבריחה גדולה של יהודים מעיראק לפרס, ועיראק נאלצה להתיר ליהודים לעלות לישראל. היהודים הורשו לעזוב את מולדתם מנושלים מרכושם ומתרבותם העתיקה. בשנות החמישים הייתה יציאה המונית של יהודים מעיראק.

הקמת מדינת ישראל ב-1948 והאידיאולוגיה הציונית באו ברגע הנכון: רבים מיהודי עיראק, אבותיהם ערגו לציון במשך מאות שנים, השתוקקו ליטול חלק בהקמתה של המדינה היהודית, ורבים נוספים באו בעקבותיהם. בין השנים 1952-1950, המוסד לעלייה ב’, הזרוע הביצועית של המוסד, ניצח על רכבת אווירית המונית והעביר כמעט את כל 140,000 יהודי עיראק למדינת ישראל הצעירה ב"מבצע עזרא ונחמיה". אלה שנותרו מאחור, כ-6,000 במספר, נרדפו מאוחר יותר על ידי מפלגת הבעת’ עזבו את עיראק בעשורים הבאים.

 

מורשת הקהילה בארץ ובתפוצות

הקהילה היהודית בעיראק איננה עוד. אולם, קשרים וחיי קהילה הדוקים מתקיימים עדיין בקרב יהודי עיראק בישראל, באנגליה, בארה”ב ובקנדה. צאצאי יהודי בבל ממשיכים היום את מורשת אבותם ומעשירים את הקהילות שהם חיים בהן. זוהי מורשת המייחסת ערך לשלום ולשותפות עם קבוצות דת אחרות, מורשת המוטמעת במשפחה ובקהילה, ובמעורבות פעילה בעולם החיים האינטלקטואליים, המוזיקה והאמנויות, המדע והמסחר.

ב"מרכז מורשת יהדות בבל" אנו מקווים שהדורות הבאים של יהודים יספגו היסטוריה זו ויתענגו עליה, וימצאו דרכים יצירתיות ובונות לשאוב ממנה למען עתיד משפחותיהם, קהילותיהם, ישראל והעם היהודי כולו.