בתערוכה רפואה עממית וקמעות שבמוזיאון יהדות בבל מוצג פריט נדיר, מעניין ושונה מרוב הקמעות אותם אנו מכירים: קערת השבעה נגד שדים ורוחות. קערת טין זו, שנוצרה במסופוטמיה (עיראק) בין המאות 8-5 לספירה, הושאלה למוזיאון על ידי אברהם בן אליהו חלאסצ'י . היא דומה בצורתה לקערת חרס שהייתה בשימוש ביתי, מלבד הכתובת בארמית יהודית המצויה בתוכה. נהגו לקבור קערות אלה, כשהן הפוכות מתחת לרצפה בכניסה לבית על מנת לשמור על הדיירים מפגיעת שדים ורוחות. קערות ההשבעה שנוצרו בעבודת יד, הוזמנו מראש עבור לקוחות ששמם כתוב על גבי הקערה. טקסט ההשבעה נכתב בצידה הפנימי של קערת החימר בצורת ספירלה מהמרכז אל הקצה בדיו בלתי מחיק. לעיתים הוסיפו לתחתית הקערות ציורים של שדים כבולים או דמויות המאיימות עליהם. על פי האמונה השדים והרוחות נלכדים בחלל שנוצר מתחת לקערה ובכך נמנעת מהם האפשרות להיכנס לבית ולהזיק לדייריו. מפיענוח הכתובות ניתן ללמוד כי הן נועדו להגן על הלקוח, משפחתו ורכושו או לחילופין , לרפא אותו ממחלה ממנה סבל. קערות רבות התגלו בחפירות הארכיאולוגיות מהמאה ה- 19 ואילך מתחת לבתים בשכונות יהודיות שנחפרו בעיראק. את הקערה הכין מאג'יקון, מומחה בסוג זב של גירוש שדים, חלקן כתובות בארמית בבלית יהודית ואחרות נכתבו במודעית וסורית ושימשו קהילות אתניות אחרות באזור. טקסט ההשבעה בקרב היהודים כלל מסורת מגוונת של מקורות השאובים מן התנ"ך, מן המשנה ומסידורי התפילה.