כתבו: דוד כרכוכלי זמירי ולילי שור
100 שנים עברו מאז יצא לאור הספר הראשון בשפה הערבית שעסק בחקר יהדות עיראק בשנת 1924. זהו ספרו של יוסף רזק-אללה ע'נימה (1950-1885), עיראקי נוצרי שלמד והתחנך בבית הספר היהודי לבנים "אליאנס" השייך לרשת "כל ישראל חברים", בין השנים (1898-1902)לצד תלמידים יהודים שרבים מהם הפכו לחבריו. על כן הוא רקם קשרים הדוקים וחמים עם יהודים בעיראק. ע'נימה כיהן בתפקידים ציבוריים רבים, החשוב בהם כשר האוצר במספר ממשלות לאחר כינון הממלכה העיראקית. הוא פרסם מאמרים רבים וכתב חמישה ספרים הבולט ביניהם, החיבור נושא המאמר. הוא כתב ופרסם את הספר החשוב הזה "נזהת אלמושתאק פי תאריך יהוד אלעיראק" - "סיור לסקרן המתעניין בקורות יהודי עיראק" בשנת 1924, בין היתר מתוך היכרות הקהילה והכרת התודה. גם היום בחלוף 100 שנים נחשב הספר למקור חשוב לחקר יהדות עירק בעת החדשה.
חשיבות הספר ניכרת בשלשה מישורים. הראשון: המחבר ליקט מידע מהספרות הערבית הקדומה ומספרי הנוסעים שהתייחסו בחיבוריהם ליהודים בארץ הנהריים. הוא אפילו הביא ציטוטים מתוך כתבי יד ערביים שטרם ראו אור, דבר המעניק לחיבורו בלעדיות והזדמנות עבורנו לנגישות למידע זה.
כמו כן הוא כיתת את רגליו בין קברי צדיקים יהודים ותיאר בהרחבה את מבניהם ואת מנהגי בני הקהילה בעת העלייה לרגל למקומות קדושים אלו.
המישור השלישי הוא חשיבות מועד כתיבת ספר זה - לפני עידן הלאומנות העיראקית והערבית שרק החלה לתפוס תאוצה ועדיין לא סחפה אחריה את ההמונים בעיראק ובמדינות ערב במזרח התיכון. בתקופה זו הייתה אהדה יחסית ליהודים, במיוחד עם הכתרתו של פייסל כשליט ממלכת עיראק. פייסל הראשון התאפיין ביחס אוהד ליהודים, העניק להם זכויות וחירויות ואף מינה את סר ששון יחזקאל לתפקיד שר האוצר הראשון של הממלכה החדשה. יהודים נוספים שירתו בתפקידי מפתח במוסדות החשובים של אותה תקופה כמו הרכבת, הדואר, בתי משפט, בתחום הרפואה, במשרד האוצר ולשכת המסחר, ובמקצועות חופשיים בהם הצליחו להביא חדשנות ושגשוג לממלכה. גם פעילות ציונית הייתה מותרת במסגרת החוק וקופות של קרן קיימת לישראל הוצבו בבתי הכנסת ובמוסדות הקהילה השונים. נסיעות מעיראק ליישוב בארץ ישראל ובחזרה היה דבר שבשגרה ואף נסיעות להתייעצויות רפואיות וניתוחים בארץ ישראל לא היו עניינים יוצאי דופן. למשל רופא העיניים המפורסם ד"ר טיכו היה מוכר היטב ליהודי עיראק ורבים נסעו אליו לטיפולים. בעת ההיא עדיין לא השתוללה השנאה העיוורת וחוצת הגבולות כלפי היהודים בקרב הציבור הערבי, עדיין לא פשתה ההסתה שאפיינה את השנים בהן עלו הנאצים לשלטון והחלו ללבות את האנטישמיות, גם בעיראק, אשר הובילה לפרעות הפרהוד הטראומטיות בשנת 1941. הספר שכתוב בנימה אוהדת, התפרסם לפני הפצע המדמם ומשבר אי האימון של היהודים במדינה בה נולדו, צמחו ותרמו לשגשוגה תרומה לא מבוטלת. תחושות הפטריוטיות, השייכות והרצון לתרום למולדתם בלטו בקרב היהודים וכך ראו אותם גם חבריהם ושכניהם המוסלמים, בדומה ליוסף רזק-אללה ע'נימה. האווירה בממלכת עיראק לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה של ציפיה לעתיד טוב יותר, לה היו שותפים היהודים כמו המוסלמים והנוצרים. זה היה עולם שונה לחלוטין מזה שיתהווה עם עליית הנאציזם שהשפעתו הרחיקה לכת עד לארצות ערב.
הספר מביא זווית אחרת על חיי הקהילה היהודית בעיראק טרום עידן השנאה היוקדת והקיצוניות האיסלמיסטית.
בשנת 1997 הספר פורסם עם נספח שכתב מר מאיר בצרי ז"ל , ההיסטוריון והמחבר הידוע שמילא תפקידים רבים באותה תקופה גם במשרד האוצר, לקח חלק בהקמת לשכת המסחר העיראקית והיה מעורב בפעילות של הקהילה היהודית במשך שנים רבות. בהמשך הוא כיהן כממלא מקום ראש הקהילה עד שעזב את עיראק בשנת 1974.
מר בצרי למעשה השלים את הספר משנת 1920 עד שנות השבעים של המאה שעברה. בכך הפך אותו לחשוב אף יותר. החיבור שהקיף את התקופה רבת התהפוכות הזו זכה למספר מהדורות ולביקוש רב.
גם היום כאשר ניכרת התעניינות רבה בעיראק בעברה של קהילה כה חשובה ועתיקה, נחשב החיבור המורחב למקור שלא ניתן לוותר עליו. גם בקרב בני דור ההמשך של היהודים שעלו מעיראק מתגברת בשנים האחרונות ההתעניינות וההכרה בחשיבות הרבה שיש לקורות משפחותיהם. רבים מתעדים את סיפורי השורשים המשפחתיים בדרכים שונות ומגיעים לביקורים במרכז מורשת יהדות בבל כדי להכיר יותר מקרוב את המורשת והתרבות של אבותיהם וגם כדי לאתר מידע נוסף. הספר ראוי להיות מתורגם לעברית על מנת שגם אלה שלא קוראים ערבית יוכלו להפיק עניין ותועלת מתוכנו הייחודי.
Comments